שחלות פוליציסטיות [Pcos]

שחלות פוליציסטיות [Pcos] הן שחלות מוגדלות (מעל 7-7.5 מ"ל) וכשמן, הן בעלות מספר גדול מהנורמאלי (לפחות 12) של ציסטות קטנות או זקיקים (בקוטר 2-9 מ"מ כל אחד). את המבנה המיוחד של השחלה הפוליצסטית [Pcos] ניתן לראות כאשר מבצעים אולטרסאונד של האגן.

שחלה פוליציסטית – האם היא בהכרח מעידה על תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תמונה של שחלה פוליצסטית [Pcos] באולטרסאונד אינה מעידה בהכרח על תסמונת השחלות הפוליצסטיות. תסמונת השחלות הפוליציסטיות, או Polycystic ovary syndrome, היא הפרעה הורמונאלית שכיחה יחסית המשפיעה על עד 10% מהנשים בגיל הפריון. הסיבה לתסמונת זו אינה ידועה ועל מנת לאבחן אותה יש צורך בחלק מהמאפיינים הנוספים כמו אי סדירות במחזור, חוסר ביוץ, רמות גבוהות של הורמונים זכריים, שיעור יתר, אקנה, אי סבילות לגלוקוז (הנמדדת במבחן "העמסת סוכר"), סוכרת, הפרעות בשומני הדם, יתר לחץ דם והשמנת יתר.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות- מדוע היא פוגעת בפריון וכיצד ניתן לטפל?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הסיבה הכי שכיחה לאי פריון על רקע חוסר ביוץ. עם זאת, לנשים רבות הסובלות מהתסמונת אין בעיית פריון כלל. מטרת הטיפול היא לגרום לביוץ בעזרת שינוי בהרגלי החיים ובעזרת תרופות שונות. מחקרים הראו שירידה במשקל, אפילו במעט, משפיעה לטובה על המצב הבריאותי וסיכויי הצלחת טיפולי הפריון. פעילות גופנית עוזרת גם היא בשיפור התוצאות. בנשים שאינן מעוניינות בהריון, גלולות יכולות לעזור בהסדרת המחזור, הגנה על רירית הרחם ושיפור בתופעות המושפעות מעודף הורמונים זכריים כמו שיעור יתר ואקנה. השראת ביוץ נעשית עם תרופות כמו איקקלומין או זריקות גונל F. לעיתים נעזרים בתרופות כמו מטפורמין, תרופה הנמצאת בטיפול בחולי סוכרת ומעלה את רגישות הגוף לאינסולין. ישנו גם טיפול כירורגי (ניתוחי) אך הוא לא הראה יתרון על הטיפול התרופתי בגרימת ביוץ ולכן נמצא בשימוש לעיתים רחוקות.