ביוץ [Ovulation] - המדריך למתחיל/ה
ביוץ [Ovulation] הוא חלק מהמחזור החודשי המתרחש בגוף האישה אחת לחודש (בערך), החל מהרגע בו הגיעה האישה לבגרות מינית. במאמר זה ננסה להציג מושגי יסוד הקשורים לתהליך הביוץ כמו גם להציג בצורה מפורטת יותר מהו הביוץ.
מהו ביוץ?
ביוץ הוא תהליך יציאת ביצית בשלה מהשחלה. ביוץ ספונטני מתרחש אחת ל 28 ימים.
הביוץ מתרחש כאשר ביצית בשלה משתחררת מהשחלה אל החצוצרה והיא מוכנה להפריה, במקביל רירית הרחם מעבה את עצמה כהכנה לקליטת הביצית המופרית. לכל אשה כמיליון ביציות בלתי בשלות הממתינות לתהליך הביוץ. בדרך כלל משתחררת רק ביצית אחת. ימי הביוץ אינם קבועים שכן לחץ וגורמים אחרים יכולים לגרום לשינוי מועד הביוץ. המחזור החודשי יופיע גם אם תהליך הביוץ לא התרחש. (עוד על המחזור החודשי).
מהי משמעות הביוץ?
מאחר וחלון ההזדמנויות להפרות ביצית עומד על 24 שעות, הרי כי רק בתקופות מסוימות יכולים להתקיים כל התנאים בשביל הריון, תקופה זו היא התקופה שבה מתרחש הביוץ.
מה קורה לאחריו?
לאחר הביוץ עוברת הביצית מהשחלה אל החצוצרה. בחצוצרה יכול להתרחש מפגש בין תאי הזרע לביצית. הביצית ממשיכה לנוע לעבר הרחם. במידה והביצית מופרית, היא תצמד לרחם. במידה והביצית לא מופרית, היא תפלט מהגוף, יחד עם דם ורקמות, בתהליך הנקרא דימום וסתי. בעיות בתהליך הביוץ עלולות לגרום לאי-פוריות באישה.
מתי הוא מתרחש?
קשה לנבא את מועד הביוץ, וזאת מכיוון שהדימום הוסתי מתרחש כ-14 ימים לאחר הביוץ, כיוון שאורך המחזור משתנה, ניתן לזהות את מועד הביוץ רק בדיעבד. המחזור החודשי יכול לנוע בין 21 ל-39 יום, ולכן ימי הביוץ יכול להשתרע על טווח של כשבועיים.
הסבר מדעי – זהו הסבר מעמיק יותר למעוניינים (ניתן לדלג על פסקה זו):
ההיפותלמוס מעביר מסרים אל יותרת המוח לשחרר הורמון המגרה את הזקיקים. זקיק אחד מכל הזקיקים המגורים הופך לזקיק שליט. הזקיק השליט פוקע ביום הביוץ ומשחרר ביצית בשלה, שאר הזקיקים מתמוססים. ההורמון אסטרוגן מופרש כאשר הזקיק מוכן. כאשר רמת האסטרוגן גבוהה המוח יודע כי ישנה ביצית בשלה, אז המוח משחרר הורמון בשם LH. בעזרת ה- LH הביצית פורצת את מעטפת השחלה ומתחילה לנוע אל עבר החצוצרה. בחצוצרה מתבצעת ההפרייה.
הזקיק ממנו השתחררה הביצית הופך לגופיף צהוב, הגופיף הצהוב משחרר הורמון בשם פרוגסטרון, מטרתו לתמוך בהריון עד שהשליה תייצר הורמונים בעצמה. במידה והביצית הופרתה הזקיק ימשיך ביצור הפרוגסטרון לתמיכה בהריון. במידה והביצית לא הופרתה היא תתמוסס ודפנות הרחם יחלו לנשור (זהו הדמם הוסתי).
כיצד ניתן לחזות אותו?
אישה המנסה להיכנס להריון צריכה לדעת מה הימים הפוריים שלה על מנת להגדיל את סיכוייה להרות. להלן מספר שיטות לזיהוי מועדי הביוץ.
כאב במהלך הביוץ:
ישנן נשים אשר מרגישות כאב במהלך הביוץ, הכאב יכול להופיע לפני / במהלך הביוץ, כאשר הזקיק גדל מהר ומותח את הקפסולה של השחלה או דווקא בימים לאחר הביוץ, כאשר דימום קל לתוך הזקיק בשחלה שממנו בייצה הביצית (הגופיף הצהוב) גורם לגירוי וכאב מקומי.
מדידת חום השחר:
מדידת חום השחר יכולה לסייע לנשים אשר המחזור החודשי שלהן לא סדיר או נשים הרוצות לדעת מתי מתרחשים ימי הביוץ. האישה מודדת את חום גופה החל מהיום הראשון של המחזור החודשי, יש לבצע את מדידת החום מיד לאחר היקיצה. צפוי כי לאחר הביוץ חום הגוף יעלה בכחצי מעלה. שיטה זו זולה ופשוטה, אך היא גם פחות יעילה שכן העליה בטמפ' הגוף מתרחשת בדרך כלל אחרי מועד הביוץ.
שינויים בריר צוואר הרחם:
כ- 5 ימים לפני הביוץ, הזקיק בשחלה מפריש הורמון בשם אסטרוגן. תחת השפעת הורמון זה מפריש צוואר הרחם כמויות גדולות של ריר צלול, חלקלק ונמתח, בעל צמיגות נמוכה. לאחר הביוץ הזקיק בשחלה יהפוך לגופיף צהוב ויפריש הורמון בשם פרוגסטרון בהשפעת הפרוגסטרון יופרש מעט ריר עויין לזרע, הריר ימנע את חדירת הזרע לרחם.
ערכה ביתית לזיהוי מועד הביוץ:
הערכה מכילה מקלונים המזהים בשתן את הורמון ה – LH, הורמון הגורם לביוץ. השימוש במקלונים מתבצע בסמוך למועד הביוץ המשוער, על האישה לבדוק כל יום את השתן בעזרת המקלון. בעת הופעת הקו שמסמן את הפרשת ההורמון ניתן לשער כי הביוץ יתרחש במהלך 36 השעות הקרובות.
מעקב זקיקים לזיהוי מועד הביוץ:
בשיטה זו מתבצע מעקב אחר הזקיקים בשחלות באמצעות בדיקת האולטרסאונד. שיטה זו דורשת הפניה של רופא וביצוע מספר בדיקות אולטרסאונד לאורך המחזור. לעתים נעזרים גם בבדיקות דם על מנת להעריך באופן מדויק את ימי הביוץ.
לסיכום, ראינו מהו תהליך הביוץ אשר מתרחש בכל אישה בוגרת וכיצד ניתן לחזות את הימים הפוריים. בעיה בביוץ או חוסר יכולת זיהוי של הימים הפוריים יכולים לגרום לבעיית פוריות שכן רק במהלך הביוץ (בתנאי שתא זרע פוגש ביצית) יכול להתרחש הריון. מומלץ להמשיך ולקרוא עוד על בעיות פוריות וטיפולי פוריות. כמו כן, תוכלו לקרוא עוד על רופאים נבחרים של האתר.
גולשות שקראו מאמר זה התעניינו גם ב:
מאמר זה נבדק ואושר על ידי פרופ' גליה אורון
מנהלת היחידה לפוריות ולהפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי כרמל.
אין לייחס למידע המופיע באתר תחליף לעיצה רפואית, התייעצות עם רופא או חוות דעת מקצועית. לקריאה על תנאי השימוש באתר.
יש לך שאלה? תגובה שברצונך לכתוב?
שלחי אלינו בטופס למטה את שאלתך/ תגובתך:
⇐ האתר אינו מתחייב לפרסם כל חוות דעת אלא לפי שיקול דעתו הבלעדי.
